מאת פרופ' עדי ועקנין-דמבינסקי, מנהלת יחידת אשפוז יום נוירולוגי. הדסה עין כרם
חולי טרשת נפוצה (MS) מבוגרים מיוצגים בחסר במחקרים קליניים ובמחקרי עולם אמיתי, אף על פי שחלק משמעותי מהמטופלים המאובחנים והמטופלים כיום שייכים לקבוצת גיל זו. טבליות קלדריבין מהוות טיפול בעל מנגנון פעולה ייחודי ופרופיל יעילות ובטיחות מבוסס במחלה ההתקפית, אולם קיימים נתונים מועטים לגבי יעילותו והתמדתו בחולים מעל גיל 50. מטרת ניתוח זה הייתה לבחון את יעילות קלדריבין, שיעורי ההתמדה בטיפול ותבניות המעבר לתרופות אחרות בקרב מטופלים מבוגרים, תוך שימוש בנתוני המאגר הבינלאומי MSBase.
במחקר נכללו כלל החולים בני 50 ומעלה עם אבחנה מאומתת של טרשת נפוצה שהחלו טיפול בקלדריבין עד פברואר 2025. נותחו סטטיסטית מאפיינים דמוגרפיים וקליניים, כולל זמני חשיפה לטיפול, שיעורי מעבר לתרופות חלופיות, התמדה בטיפול, שיעורי התקפים ושיעורי התקדמות או שיפור נכות מאומתים ב־24 שבועות.
(CDP/CDI - Confirmed Disability ProgressionConfirmed Disability Improvement).
ההתפלגות נותחה לפי קבוצות גיל: 50–54, 55–59, ו-60 ומעלה.
המדגם כלל 993 מטופלים מאוסטרליה, צ'כיה, ספרד, טורקיה, הולנד וקרואטיה: 414 בני 50–54, 286 בני 55–59, ו-293 בני 60 ומעלה. 94.4% מהם חולי MS התקפי. גיל התחלת הטיפול הממוצע עמד על 52.4, 57.4 ו-65.3 שנים בהתאמה; ומשך המחלה עד תחילת קלדריבין היה 11.8, 14.4 ו-16.1 שנים. ערכי EDSS בבסיס עמדו על 3.25, 3.45 ו-4.17, מה שמצביע על נכות מתונה יחסית.
ב־12 החודשים שקדמו לטיפול נצפו שיעורי התקפים נמוכים (0.41, 0.29 ו-0.24 בהתאמה), ובשנתיים טרם תחילת קלדריבין אף נמוכים יותר. התרופות הקודמות השכיחות ביותר היו פינגולימוד, טריפלונומיד, נטאליזומאב, פומראט, גלטרמר אצטט, אינטרפרונים ואוקרליזומאב.
משך המעקב הממוצע עמד על 2.1–2.4 שנים. שיעורי המעבר לטיפול חלופי היו נמוכים, סביב 3–4 החלפות ל־100 שנות-אדם, כאשר זמן החציון עד להחלפה עמד על כ־2.5–2.8 שנים.
שיעורי ההתקפים השנתיים לאחר התחלת קלדריבין ירדו לרמות נמוכות במיוחד (0.07, 0.05 ו-0.03). שיעורי התקדמות נכות מאומתת ל־24 שבועות (CDP) היו יציבים ונמוכים – כ־6% לשנה בכל קבוצות הגיל. שיעורי שיפור נכות (CDI) נעו בין 1–4% לשנה בלבד, בעיקר בקרב מטופלים עם EDSS ≥2 בבסיס.
בקרב כמעט אלף חולי MS מעל גיל 50, טיפול בטבליות קלדריבין הדגים התמדה גבוהה במיוחד, עם פחות מ־4% מהמטופלים לשנה שעברו לתרופות חלופיות.
שיעורי ההתקפים השנתיים היו נמוכים מאוד (0.03–0.07), ושיעורי ההתקדמות בנכות נותרו יציבים ומוגבלים (כ־6% לשנה). שיפור נכות נצפה במיעוט מהמטופלים.
ממצאים אלה מצביעים על כך שקלדריבין מהווה טיפול יעיל ובעל התמדה גבוהה גם באוכלוסיית חולים מבוגרת, ובפרט בקרב מטופלים שעדיין חווים פעילות מחלה התקפית.
ומהי המשמעות היישומית של ממצאים אלו?
הממצאים מהמאגר הבינלאומי MS Base מוסיפים נדבך חשוב להבנת מקומו של קלדריבין באוכלוסיית חולי MS מבוגרת – קבוצה שלרוב אינה נכללת במחקרים קליניים פרוספקטיביים. הנתונים מראים כי קלדריבין שומר על יעילות גבוהה מאוד גם אחרי גיל 50 ולכן זו עשויה להיות אופציה טיפולית טובה לאוכלוסייה ממוקדת זו.
מבחינה קלינית, מדובר במסר משמעותי:
- רבים מהמטופלים מעל גיל 50 סובלים ממחלה מתמשכת עם נכות מתקדמת, וחלקם הלא מבוטל עדיין מראה פעילות דלקתית המתבטאת בנגעים חדשים/ מואדרים ב-MRI ו/או התקפים קליניים. מנגד קיימת לעיתים התלבטות לגבי המשך טיפול מדכא-חיסון אינטנסיבי בשל חשש לפרופיל בטיחותי פחות מיטבי בגיל מבוגר. הנתונים שסוכמו מצביעים שקלדריבין מהווה אפשרות טיפולית יעילה ובטוחה יחסית גם בגילים מתקדמים.
- שיעורי ההתמדה הגבוהים והמעבר הנמוך לתרופות אחרות מרמזים על שביעות רצון טובה של מטופלים ורופאים, וכן על פרופיל סבילות נוח. זה רלוונטי במיוחד בקבוצת גיל שבה ישנן באופן משמעותי יותר מחלות רקע.
- ההשפעה על נכות הייתה יציבה – לא נצפה שיעור גבוה של התקדמות, אך גם לא שיפור משמעותי. המשמעות היא שהמטרה הריאלית של טיפול בגילים אלו היא ייצוב מחלה ולא בהכרח הפחתת נכות קיימת. נזכור כי בגיל המבוגר עולה שיעור החולים עם התקדמות בנכות שאינה תלויה בהתקפים. ההתיצבות תחת טיפול בקלדריבין היא לכן משמעותית מאד מבחינה תפקודית.
כיום מתנהל דיון ער סביב אופן הטיפול בחולי טרשת נפוצה מבוגרים. בקבוצת גיל זו עולה לא פעם המושג אסטרטגיית יציאה – כלומר, חיפוש דרך בטוחה המאפשרת מצד אחד הפסקת טיפול מדכא חיסון מתמשך, ומצד שני שמירה על שליטה במחלה ומניעת פעילות חדשה.
בכנס ECTRIMS 2025 ניכר כי קלינאים רבים כבר רואים בקלדריבין כלי חשוב בהקשר זה. מנגנון הפעולה הייחודי – טיפול קצר-טווח בעל השפעה ארוכת טווח – מתאים במיוחד לחשיבה על "טיפול סיום" (exit therapy) בחולים מבוגרים, שבהם החשש מסיבוכים זיהומיים או מממאירויות גבוה יותר.
ראוי לציין כי דרושים מחקרים מבוקרים כדי לבדוק את בטיחותו ויעילותו של קלדריבין כאסטרטגיית יציאה, אך הנתונים שהוצגו – עם שיעור התקפים מזערי, שיעור החמרה נמוך מאוד, ופרופיל התמדה גבוה בקרב חולים מכל רחבי העולם – מחזקים את התפיסה שקלדריבין תהיה אחת האפשריות הטובות לאסטרטגיה טיפולית זו.
לסיכום:
- קלדריבין יעיל גם אחרי גיל 50 – שיעורי התקפים נמוכים במיוחד ARR סביב ( 0.03–0.07) והתקדמות נכות יציבה.
- התמדה גבוהה בטיפול – פחות מ־4% מהמטופלים לשנה נזקקו להחלפת טיפול.
- פרופיל נוחות וסבילות טוב
- מטרה ריאלית בגיל מבוגר: ייצוב מחלה – פחות לצפות לשיפור נכות, יותר לשמר מצב קיים ולמנוע הידרדרות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
