מאת ד"ר מיכאל אושרוב, סגן מנהל מחלקת נוירולוגיה ומנהל שירות טרשת נפוצה בבית חולים ברזילי
אוכלוסיית החולים בטרשת נפוצה מתבגרת, וכיום למעלה ממחצית המטופלים הם בני 50 ומעלה. האבחנה והטיפול במטופלים מבוגרים הפכו למורכבים יותר; מטופלים אלה לרוב מציגים צורות מתקדמות יותר של טרשת נפוצה ולרוב סובלים ממחלות נלוות שכיחות כמו סוכרת, מחלות לב וכלי דם ודיכאון. שילוב זה דורש הערכה מקיפה, אבחנה מבדלת זהירה ומודל עבודה רב-תחומי.
עם הגיל חל שינוי בדפוס ומהות המחלה ואיתם האתגרים החדשים במעקב אחרי המטופלים. פעילות דלקתית חריפה – התקפים או נגעים חדשים ב-MRI – נוטה לפחות, בעוד ההתקדמות בעקבות תהליך הניוון העצבי ממשיכה. נתונים ממרשמי חולים בעולם מראים, שהסיכון לאירועים דלקתיים חדשים יורד דרמטית לאחר גיל 60, אך התקדמות הנכות יכולה להימשך בשיעור של 1-2 נקודות EDSS בעשור גם ללא התקפים. "התקדמות שקטה" זו נוטה להתפספס במעקב השגרתי, ולכן יש לשים דגש בבדיקות על הערכת תפקוד קוגניטיבי וניידות, בהפרדה בין תהליכי הזדקנות לתסמיני טרשת.
יש לחשוב על הערכה מחודשת של בחירת תרופות ייעודיות ומשנות מהלך מחלה (Disease Modifying Treatments). עבור מטופלים מעל גיל 55, יעילות תרופות ייעודיות להתקפים (DMTs) פוחתת, ונדרש שיקול מחודש על רקע עליית סיכון לזיהומים בשל ירידה חיסונית ומחלות נלוות. נתונים מראים כי בקרב מטופלים מעל גיל 60 עם מחלה יציבה של לפחות 5 שנים, אפשר לשקול הפסקת DMT במעקב הדוק, בעיקר כאשר העומס הדלקתי (ב-MRI ובקליניקה) נמוך. יחד עם זאת, יש לעקוב מקרוב ולשקול חידוש טיפול במידה ומופיעים שינויים. לעומת זאת, מטופלים עם פעילות דלקתית טרייה ימשיכו להפיק תועלת משמעותית מטיפול ממוקד. כל החלטה דורשת דיאלוג אישי, משותף ואיזון בין מאפייני הגיל, מחלות רקע, מטרות חיים ותיעדוף המטופל.
מתוך כל זה התפתחו אסטרטגיות הוליסטיות ממוקדות מטופל. מודל זה מדגיש את הצורך בגישה הוליסטית, הכוללת טיפולים לא-תרופתיים – שיקום גופני, התערבויות קוגניטיביות וניהול פרואקטיבי של מחלות רקע. ב-ECTRIMS 2025 הודגש כי צוותים רב-מקצועיים, הכוללים רופאים ראשוניים, נוירולוגים, פיזיותרפיסטים ופסיכולוגים, יכולים לשפר משמעותית את איכות ותכנון הטיפול, עם בחינה מחודשת תקופתית.
לסיכום, מחסור מתמשך בנתוני מחקרים קליניים מקשה על יישום החלטות מושכלות בטיפול בגיל המבוגר. מטופלים מעל גיל 65 לא זוכים לייצוג מספק במחקרים קיימים, ולכן קריטי לשלבם במחקר עתידי כדי לאפשר קבלת החלטות מדויקת. בינתיים, מומלץ להימנע מהפסקת טיפול גורפת בגלל גיל בלבד, ולבצע שיקול מחודש, יסודי ורב-ענייני בכל מקרה פרטני, לטובת טיפול מיטבי ומותאם אישית תוך שילוב אסטרטגיות הוליסטיות המשלבות טיפל רב מקצועי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
