הנחיות קליניות ממליצות בדרך כלל על כימותרפיה ולא על
RPLND בנון סמינומה שלב קליני II ועלייה בסמנים.
מטרת מחקר זה הייתה להעריך את התוצאות האונקולוגיות של pRPLND בקרב חולים עם NSGCT בשלב II, עם סמני גידול חיוביים לעומת שליליים.
סקירה רטרוספקטיבית של מאגר נתונים שנבנה פרוספקטיבית.
מבין 207 מטופלים, ל-65 (31%) היו סמני גידול מוגברים (AFP 12–376, β-HCG 3–354). עליית סמנים הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר להישנות, עם RFS בחמש שנים של 75% לעומת 93% בקרב מטופלים עם סמנים תקינים (p<0.001). ה-CSS לחמש שנים היה 96% לעומת 100%, בהתאמה (p=0.009).
מבין ארבעה מקרי מוות ספציפיים לסרטן, שניים כללו טרנספורמציה סומטית; מטופל אחד סירב לכימותרפיה בעת הישנות; ומקרה מוות אחד התרחש במהלך טיפול כימותרפי.
עליית AFP נמצאה בקשר עם CSS נמוך יותר, ושילוב של שני סמנים מוגברים ניבא סיכון גבוה יותר להישנות. שיעורי הסיבוכים הניתוחיים לא היו שונים בין הקבוצות.
מסקנה: למרות שסמני גידול מוגברים קשורים בעלייה בסיכון להישנות ולתמותה, pRPLND מלווה בשליטה ארוכת טווח במחלה בכ-75% מהמטופלים. מרבית ההישנויות ניתנות לטיפול מוצלח אצל מטופלים הממשיכים במעקב ובטיפול כנדרש. קבלת החלטות רב-תחומית צריכה לשקול את סיכון ההישנות ואת הצורך האפשרי בכימותרפיית הצלה, לעומת התחלואה ארוכת הטווח הנלווית לכימותרפיה ראשונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
