אטופיק דרמטיטיס (atopic dermatitis - AD), מחלת עור דלקתית נפוצה, מאופיינת בהישנות המחלה גם לאחר טיפול מוצלח. מחקרים קליניים קודמים התמקדו בעיקר בהבנת מצב המחלה הפעיל, בניגוד למה שמניע ומעורר הישנות של AD מלכתחילה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך את המנגנונים המולקולריים הלא ידועים העומדים מאחורי הישנות של AD.
המחקר בוצע במתכונת תצפיתית. החוקרים ערכו השוואה של ביופסיות מעור שצפוי לחוות הישנות בשבועות הקרובים לעומת עור שנשאר בהפוגה, באמצעות ריצוף RNA של תאים בודדים וניתוחים אימונוהיסטוכימיים.
תוצאות המחקר הדגימו שסימנים של דלקת תת קלינית נמצאו במצב טרום הישנות שנראה בריא קלינית: מצד אחד, זוהו אותות מולקולריים המזכירים AD פעיל, כגון חוסר ויסות של מחסום האפידרמיס, איתות כימוקינים, חדירות מוגברת של כלי הדם וסימנים ראשונים של פעילות וחדירה של תאי T. מצד שני, זוהו גם אותות לתהליכים ספציפיים למצב טרום הישנות, כולל איתות EGFR ופגוציטוזה של מקרופאגים.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר חושפים היבטים חדשים של התפתחות AD, וסוללים ככל הנראה את הדרך לגישות טיפוליות חדשות שנועדו במיוחד כדי למנוע הישנות של AD.
מקור:


הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה